English 

החשמונאים 107, ת.ד. 20335
תל-אביב 6120202
טלפון: 03-5624848
פקס: 03-5624847

micha@azoulay.co.il

 

חילופי מידע, הלבנת הון וגילוי מרצון
אוגוסט 2016

 

 

 
חילופי מידע בין מדינות
 
בשנים האחרונות ישנה מגמה של שיתוף פעולה בינלאומי במאבק בהעלמות מס. מדינות שונות פועלות לאיתור כספים של תושביהן המוחזקים מחוץ למדינת התושבות.

 

 

 ארה"ב:
 
חוק ה - FATCA - Foreign Account Tax Compliance Act.
בתוקף מיום 1.7.2014
חוקק כדי למנוע מתושבי ארה"ב להתחמק ממס בארה"ב באמצעות ניהול השקעות מחוץ לארה"ב. במסגרת החוק נקבע כי על גופים פיננסיים , שאינם אמריקאיים, להעביר לרשויות המס בארה"ב מידע על חשבונות מנוהלים ע"י אמריקאיים. כדי "לחייב" שיתוף פעולה , נקבע כי ארה"ב תוכל לנכות 30% מכל תקבול ממקור אמריקאי שיועבר לגופים פיננסיים שלא יפעלו לפי הפטקא.
ישראל חתמה על הסכם בילטראלי עם ארה"ב בדבר יישום חוק הפטקא, לפיו רשות המיסים בישראל תקבל מידע אודות חשבונות המנוהלים ע"י אמריקאיים מהגופים הפיננסיים בישראל, ותעביר אותו לרשויות המס בארה"ב. ההסכם הוא בילטראלי - גם ישראל יכולה לקבל מארה"ב מידע אודות חשבונות המנוהלים בארה"ב ע"י ישראלים. 
העברת המידע הינה בפעימות, כאשר הפעימה הראשונה צפויה ביום 30.9.2016.
ביום 12.7.2016 אושר תיקון 227 לפקודת מס הכנסה - "חוק הפטקא", אשר חל על מוסדות פיננסיים בישראל ( בנקים, קרנות השקעה מסויימות, מנהלי תיקים מסויימים ועוד ), להלן ההוראות:
- העברת מידע על חשבונות ובעלי חשבונות זרים לרשות המיסים לצורך העברה למדינה זרה
- איסור על רשות המיסים לעשות שימוש במידע שיעבור דרכה למטרות שאינן קשורות לחוק הפטקא.
- סכומי קנסות וסנקציות שניתן להטיל על מוסדות פיננסיים בגין הפרת חוק זה
- נסיבות בהן מוסד פיננסי יכול לסגור חשבון כאשר המידע הנדרש לא הועבר לגוף הפיננסי
 
OECD:
 
לארגון ישנה אמנה מולטילטארלית בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס. לפי האמנה, בין המדינות החתומות עליה, תתאפשר החלפת מידע בין המדינות ב - 3 אופנים:
1. החלפת מידע לאור בקשה ספציפית של מדינה אחרת
2. החלפת מידע אוטומטית בין מדינות בהתאם להסכמה הדדית של אותן מדינות
3. החלפת מידי וולנטרית, מדינה תשלח למדינה אחרת מידע שלדעתה יכול להיות רלוונטי לאותה מדינה.
ישראל חתמה על האמנה המולטילטארלית בתאריך 24.11.2015
תקן CRS - Common Reporting Standard
בתוקף מחודש 7.2014
בדומה לחוק ה - FATCA, ארגון ה - OECD קבע תקן אחיד לאיסוף המידע הפיננסי במדינות החברות , לצורך חילופי מידע בין מדינתיים למטרת אכיפת מס, וקובע, בין היתר, נהלי החלפת מידע אוטומטיים בין המדינות אשר אימצו תקן זה, בדגש על מידע על פעילות צולבת של תושבי חוץ ( מידע של תושב מדינה א' המנוהל במדינה ב', ולהיפך ).
הסטנדרט הינו נדבך נוסף לאמנת המודל של ה - OECD למניעת כפל מס ( זכות קדימה במיסוי ), הכוללת סעיף חילופי מידע, אך החידוש הינו ברמת הפירוט, הבדיקות ואוטומטיות הדיווח.
ישראל הודיעה ביום 27.10.2014 כי תאמץ את הסטנדרט עד תום שנת המס 2018, בדרך של הסכמים עם רשויות רלוונטיות שונות, ולשם כך נדרשים שינויי חקיקה.

 

 

 

 

ישראל:
 
בנק ישראל, המפקח על הבנקים, פרסם חוזר בדבר ניהול סיכונים הנובעים מפעילות חוצת גבולות של לקוחות - Cross Border, ובו נדרשים צעדים מבנקים בישראל כדלקמן:
א. הצהרת לקוח על המדינה או המדינות בהן הוא תושב לצרכי מס
הצהרה כי דיווח על הכנסתו בהתאם לדין החל עליו והתחייבותו להודיע על כל שינוי בחבות המס.
לבקש אישור כי הלקוח נהג כאמור לעיל או לחילופין החל בתהליך של גילוי מרצון במדינות התושבות.
ב. ויתור סודיות הלקוח כלפי רשויות בחו"ל
ג. נהלים לאישור פתיחת חשבון בסיכון Cross Border.
 
אישורים לבנקים בחו"ל בגין חשבון מדווח בישראל
 
בנקים בחו"ל מבקשים כיום אישור מבעלי החשבון כי החשבון מדווח בארץ התושבות ומשולם בגינו מס כדין. עולה חדש לישראל לא יכול להביא אישור כזה מישראל ( זכאי לפטור מדיווח וממס במשך 10 שנים מיום עלייתו לישראל על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל ).
נניח, עולה חדש מצרפת שיש לו חשבון בנק בשוויץ, החשבון לא מדווח לא בצרפת ולא בישראל, נמצא בבעיה, כי לא ניתן להביא לחשבון הבנק בשוויץ אישור כי החשבון דווח במדינת התושבות, צרפת או ישראל.
קיים פתרון למצב זה, וניתן להתנדב לשלם מס בישראל בגין רווחים שוטפים מחשבון הבנק בשוויץ, במסגרת הסדר אישי עם מס הכנסה, ובכך בעצם מכשירים את החשבון שנהפך להיות מדווח בישראל.

 

 

הלבנת הון
 
הלבנת הון - Money Laundering
תהליך של הטמעת רכוש שמקורו בפשיעה אל תוך המערכת הפיננסית הלגיטימית, כדי שניתן יהיה להשתמש בו ללא חשש מרשויות האכיפה. הרעיון בבסיס החוק הינו כי לכסף יש ריח.
תהליך תלת שלבי:
1. שלב ההשמה - החדרת הכסף למערכת הפיננסית
2. שלב הריבוד - פעילות לטשטוש מקור הכסף
3. שלב ההטמעה - משיכת הכסף בצורתו החדשה "המולבנת"
במסגרת חוק איסור הלבנת הון - התש"ס - 2000 , הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון, ופעולותיה גרמו להוצאת ישראל מן "הרשימה השחורה".
במסגרת החוק, עבירות מקור הינן עבירות פליליות חמורות ובעלות אופי מסחרי. בחוק לא נכללו עבירות מס, למעט עבירה של חשבוניות פיקטיביות לפי חוק מע"מ.
היסודות לעבירת הלבנת הון הם פעולה ברכוש במטרה להסוות או להסתיר את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו.

 

 

תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון - עבירות מס כעבירות מקור - הצעת חוק
 
עבירות מס חמורות המתאפיינות ביסוד נפשי של כוונה מיוחדת להתחמק מתשלום מס., ייחשבו כעבירות מקור. בנוסף, מתן סמכויות חקירה ותפיסה לפקיד מכס , וכן העברת מידע ממאגר המידע ברשות לאיסור הלבנת הון לרשות המיסים.
- הסמכת הרשויות לבצע חילוט כספים ונכסים אף לפני הכרעת בית משפט ( כל סכום העלמה ולא רק המס בגינו )
- רשות המיסים תוכל לקבל מידע ממאגר הרשות לאיסור הלבנת הון, בדומה למשטרה או לגופי הביטחון.
- עונש מכסימלי - 10 שנות מאסר
 
עבירות לפי ס' 117 לחוק מע"מ:
 
ייחשבו לעבירות מקור אם התקיים אחד מאלה:
- המס עולה על 480,000 ₪ בתקופה של 4 שנים או 170,000 ₪ בשנה.
- עבירה שנעברה בתחכום במס העולה על 120,000 ₪ 
- עבירה בזיקה לארגון פשיעה או ארגון טרור
עבירות לפי ס' 220 לפקודת מס הכנסה:
העלמת הכנסה של 1 מיליון ₪ בשנה או 2.5 מיליון ₪ ב - 4 שנים רצופות ( הכנסה ולא "הכנסה חייבת" )

 

 

עבירות לפי ס' 98 לחוק מיסוי מקרקעין:
 
אי דיווח על עסקאות, השמטת שווי מכירה או רכישה של זכות במקרקעין בסכום העולה על 1.5 מיליון ₪ בשנה, דיווח פרטים כוזבים אודות זהות הצדדים לעסקה.

 

 

אחריות על המסייע לעבירות מס
 
במסגרת החוק הטילו אחריות גם על המסייע לעבירות מס.
יש להבחין בין סיוע לעבירת מס ( ייעוץ מס בניגוד לחוק ) שזה לא במסגרת הלבנת הון, לבין פעולה אקטיבית של רו"ח/עו"ד שמייעצים כיצד להלבין הון - שזה עבירת הלבנת הון.

 

 

גילוי מרצון
 
רשות המיסים בישראל פרסמה נוהל גילוי מרצון, ומאפשרת לנישומים אשר לא דיווחו כנדרש על הונם והכנסותיהם , לפנות לרשות המיסים ולשלם את המס כדין בגין הון והכנסות, תוך התחייבות שלא לנקוט הליך פלילי כנגד מי שיפעל בהתאם לנוהל.

 

 

תנאי סף להגשת הבקשה:
 
- הגילוי צריך להיות כן ובתום לב
- המידע בבקשה לא היה ידוע לרשות המיסים קודם לכן ולא נוהלה חקירה של רשות המיסים או של משטרת ישראל בדבר אותו מידע
- הנוהל לא יחול על הכנסה שמקורה בפעולה לא חוקית
הבקשה תכלול את כל המידע הרלוונטי: מקור ההון, מקורות ההכנסה, סכום ההכנסה, המס המגיע
במסגרת הוראת שעה, ישנן 2 אפשרויות נוספות להגשת בקשה לגילוי מרצון:
1. בקשה אנונימית
2. בקשה במסלול מקוצר - סך ההון לא עולה על 2 מיליון ₪, וסך ההכנסה החייבת ממנו לא עולה על חצי מיליון ₪. 
על רקע חקיקה שלפיה עבירות מס חמורות ייחשבו עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון, הוארכו הוראות השעה לגבי בקשה אנונימית והמסלול המקוצר עד ליום 31.12.2016 ( המסלול הרגיל ממילא היה בתוקף עד 31.12.2016 ).

 

בסיס המס בישראל

 

מקום הפקת ההכנסה תושב ישראל תושב חוץ
ישראל חייב מס חייב מס
חו"ל חייב מס פטור ממס

 

 

במסגרת הסכמים לסגירת שומות, ייבחן מקור ההון - האם שייך למגיש הבקשה בעצמו או שהתקבל במתנה או בירושה. המס חל רק על הכנסות החייבות במס בישראל ולא שולם עליהן מס.
לאור המידע שסקרנו במאמר זה:
- חילופי מידע בין מדינות, חוק ה- Fatca, אמנת ה -OECD ותקן הסטנדרט לחילופי מידע אוטומטיים, והחלטת ישראל ליישום הנ"ל
- תיקון מס' 14 לחוק איסור הלבנת הון : עבירות מס חמורות כעבירות מקור
המידע הופך להיות שקוף וזמין לרשויות המס בישראל. 
תקופה זו הינה "הזדמנות היסטורית" לגילוי כספים לא מדווחים, וזאת עד ליום 31.12.2016.
אנו ממליצים לפנות לרשות המיסים ולהגיש בקשה לגילוי מרצון. משרדנו טיפל במקרים בהם הגענו להסכם שומות וקבלת חסינות פלילית. נשמח ללוות ולייעץ ללקוחות במקרים מתאימים.

 

 


אין במידע המופיע במזכר זה משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או המלצה מקצועית.
המידע המופיע במזכר זה הינו מידע כללי בלבד והשימוש במידע זה הינו באחריותו הבלעדית של המשתמש במידע.

 

 


לפרטים נוספים ולמענה אישי מקצועי של רואה חשבון מוסמך,
צור קשר באמצעות הטופס שבאתר או התקשר עכשיו:
טלפון: 03-5624848


בניית אתרים ומערכות מידע - עיצוב אתרים, בניית אתרים, הקמת אתרים, פיתוח מערכות אינטרנט מובילות